ישראל

מהם תחומי ההוראה הפופולריים ביותר?
מאת: מערכת ILUSA | פורסם: 20.06.2017 22:21
סקירה של תחומי ההתמחות המבוקשים על ידי סטודנטים בלמודי הוראה יכולה לחשוף לא מעט פרטים על מבנה מערכת החינוך. אז מה כולם רוצים ללמד וכיצד התחומים השתנו?

לימודי הוראה

סקירה של תחומי ההתמחות המבוקשים על ידי סטודנטים בלמודי הוראה בארץ יכולה לחשוף לא מעט פרטים על מבנה מערכת החינוך. אז מה כולם רוצים ללמד בישראל וכיצד התחומים השתנו לאורך השנים? הנה הרשימה המלאה

ביקוש לתחומי הוראה מסוימים נובע מציפיות שכר, מחסור במורים ומגמות חברתיות. בעזרת סטטיסטיקה על כוחות ההוראה במערכת החינוך בישראל למשל, ניתן לקבל מידע על מגמות בממדי כוח האדם ועל השאיפות לעתיד של סטודנטים במכללות לחינוך.

עם זאת, קשה לבחון ברזולוציה גבוהה יותר את תחומי ההוראה הפופולאריים ביותר כי מורים יכולים להחליף תחומים תוך כדי הקריירה ואפילו במהלך שנת הלימודים עצמה. הפתרון הוא לבדוק את הביקוש לתחומים מסוימים כבר במסגרת לימודי הוראה, ולאחר מכן לבחון את כוחות ההוראה במערכת החינוך כפי שהם משתקפים מנתוני השנים האחרונות.

בראש הרשימה: תנ"ך ויהדות

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת תשע"ו (2015/16) למדו סך הכל 28,866  סטודנטים לתואר ראשון במכללות אקדמיות לחינוך. מתוכם, 7,408 סטודנטים היו בשנה א', 3,804 בלימודי המשך והשאר בלימודים סדירים.

בראש רשימת תחומי ההתמחות המבוקשים על ידי סטודנטים להוראה באותה שנה נמצא תנ"ך ולימודי יהדות. לא פחות מ-4,222 סטודנטים התמחו במקצוע הזה בשנה הקודמת, כאשר מתוכם 3,532 בלימודים סדירים ועוד 690 בלימודי המשך. הנתונים האלה מפתיעים לא רק בהשוואה לשאר התחומים ברשימה, אלא גם בהשוואה לשנים קודמות.

בשנת תשע"ה (2014/15) לדוגמא היו רק 3,751 סטודנטים במסלולי לימוד להוראת תנ"ך ולימודי יהדות ובשנת תש"ע (2009/10) מספרם צנח באופן יחסי ל-3,620. עם זאת, כאשר ממשיכים מעט אחורה מגלים שבשנת תש"ס (1999/2000) המספרים היו דומים להיום, כי 4,048 סטודנטים בחרו להתמחות במקצוע.

כמה סטודנטים רוצים ללמד מתמטיקה?

מחלוקה גסה לפי מסלולי לימוד ניתן ללמוד שהביקוש להוראה בחטיבת הביניים הוא הגבוה ביותר. לצורך השוואה, בשנת תשע"ו למדו 5,070 סטודנטים במסלול גננות, עוד 603 במסלול הגיל הרך ולצדם 5,395 להוראת כיתות ג'-ו'. לעומת זאת, לא פחות מ-8,112 סטודנטים בחרו במסלול לימוד לכיתות ז'-י'. כמו כן, בתחום בין מסלולי בחרו 9,687 סטודנטים, אך קשה ללמוד מכך איפה הם ישתלבו בפועל ובתום תקופת ההכשרה.

הנתונים המעניינים מתייחסים לשאר תחומי ההתמחות שבהם בחרו סטודנטים בלימודי הוראה להתמקד. 2,386 סטודנטים בחרו להתמחות בהוראת מדעי הרוח והיסטוריה, 1,728 סטודנטים באנגלית ורק 1,219 בעברית. לצורך השוואה, 1,617 סטודנטים להוראה התמחו בשנה החולפת בערבית ותרבות ערבית ועוד 3,547 בחינוך.

על מנת לסבר את האוזן, חשוב לציין שמעל 740 סטודנטים בחרו להתמחות בהוראה כוללת, לעומת 2,827 שבחרו להתמחות בחינוך מיוחד, 2,179 שביקשו להתמחות בהוראת אמנות ועוד 1,839 שהתמחו בחינוך גופני. עוד מספרים מעודדים ניתן לזהות סביב התחומים הריאליים: 2,757 סטודנטים התמחו בהוראת מתמטיקה ומדעי המחשב, ולעומתם 2,142 עשו את אותו הדבר בתחום של הוראת מדעי הטבע.

בוחרים התמחות לפי ביקוש

מסטטיסטיקה שפורסמה על ידי הלמ"ס בסוף 2016 עולה שיש בישראל כ-164 אלף עובדי הוראה, שבהם כ-125 אלף בחינוך העברי ועוד כ-38 אלף בחינוך הערבי. מעל 60 אלף מורים בחינוך העברי מלמדים בבתי ספר יסודיים, עוד כ-16 אלף בחינוך קדם-יסודי וכ-26 אלף ו-38 אלף בחטיבות ביניים ובחטיבה העליונה, בהתאמה.

למעשה, אפשר להניח שסטודנטים רבים להוראה בוחרים להתמחות בתנ"ך ולימודי יהדות משום שמלמדים מקצוע זה בכל בתי הספר, החל מהחינוך היסודי ועד החטיבה העליונה. בנוסף, הביקוש להתמחות בתנ"ך מתכתב עם האופן בו מעודד משרד החינוך את הוראת המקצוע.

 
מראה הערות

הוסף תגובה חדשה